"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?"

זאת שאלה שאתם שומעים כל חיים. היא מתנגנת ברדיו, בסופר, במעלית. אתם מפזמים אותה בלי לחשוב. אבל ב-1970, כששלום חנוך כתב אותה ואריק איינשטיין שר אותה, זאת הייתה כמעט חוצפה. כי בזמר העברי של אז לא שאלו שאלות כאלה. שרו על העמק, על הנגב, על חברים שנפלו ועל שדות של חיטה. ופתאום מישהו קם בבוקר ולא יודע מה לעשות עם עצמו.

ישראל של אקורדיון

בואו נעצור רגע ברדיו של אותן שנים, אחרת אי אפשר להבין מה הם עשו. להקות צבאיות, מקהלות, אקורדיון שמוביל את הכל, ושירים שיודעים בדיוק מה הם רוצים לומר לכם – שהארץ יפה, שהחברות קדושה, שיהיה בסדר. טוב, לא רק זה היה. אבל זה מה שיצא מהרמקולים.

את הביטלס ואת דילן שמעו כאן צעירים, בתקליטים שמישהו הביא בתיק מחו"ל, והקשיבו להם בחדר סגור. לשיר ככה בעברית? נו, באמת.

הבחור מהקיבוץ

  1. איינשטיין בן 28 וכבר כוכב – להקת הנח"ל מאחוריו, שלישיית גשר הירקון, התרנגולים, הקול הזה שכולם מכירים מהרדיו. ואז השחקן יוסי פולק מביא אליו בחור בן 21 ממשמר השרון, עם גיטרה ועם שיער שלדעת רוב המבוגרים בארץ היה ארוך בערך בעשרים סנטימטר מדי. שמו שלום חנוך.

חנוך מנגן לו כמה שירים שכתב. איינשטיין, שהיה מבוגר ממנו בשבע שנים, ביקש עוד. עוד באותה שנה הוא כבר הקליט את השירים הראשונים שלו.

מזל גדי, פוזי, ופראג

ב-1968 יצא "מזל גדי" – חנוך הלחין את כל השירים וכתב את המילים לרובם. ב-1969 הגיע "פוזי", ובתוכו "פראג", שיר על הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה. זמר ישראלי ששר על מה שקורה באירופה, בזמן שכל הארץ עוד מסתובבת שיכורה מהניצחון של 67'. זה אומר משהו על שני האנשים האלה: הם הסתכלו החוצה כשכולם הסתכלו פנימה.

שבלול

אוגוסט 1970. אולפני ישראקול, המפיק צבי שיסל, וחברי להקת הצ'רצ'ילים שנכנסים לאולפן עם גיטרות חשמליות. חנוך הלחין את כל השירים וכתב את רוב המילים, ואיינשטיין שר אותם כאילו הוא מדבר איתכם מהכיסא ממול.

"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" פותח את האלבום. אחריו "אבשלום", עם מילים של יהונתן גפן וחבורת לול, "למה לי לקחת ללב", שהשניים כתבו יחד, ו"קח לך אישה". ויש שם גם קטע מוזר בשם "שונות", חיקויים ומחוות לדמויות של אותה תקופה, שנשמע עד היום כמו משהו שמישהו שכח למחוק – ותודה לאל ששכח.

היום "שבלול" נחשב לאחד מאלבומי הרוק הראשונים שיצאו כאן. "ידיעות אחרונות" דירג אותו חמישי ברשימת מאה האלבומים הישראליים הטובים, ובסקר של "מעריב", רשת ג' ו-Mako הקהל בחר בו כאהוב בכל הזמנים. יואב קוטנר קרא לו "יצירת מופת ונקודת ציון חשובה בהיווצרות הרוק הישראלי". ארבעה חודשים אחר כך הם כבר הוציאו את "פלסטלינה". מהר. כאילו מישהו לחץ להם על הגב.

מה הם באמת שינו

לא את הסאונד. את הרשות.

עד אז שיר עברי היה צריך להיות על משהו – על הארץ, על הצבא, על הגורל היהודי. איינשטיין וחנוך שרו על בוקר, על שעמום, על בחורה, על מה שעובר לאדם אחד בראש כשהוא מתעורר. הם לקחו את העברית והורידו אותה מהבמה אל המטבח.

לונדון, תמוז, והדרך חזרה

בנובמבר 1970 נסע חנוך ללונדון ללמוד קולנוע, והקליט שם אלבום באנגלית בשם "Shalom" עם נגנים שליוו את אלטון ג'ון. האלבום נפל. הוא סיפר אחר כך שפשוט לא הצליח לכתוב באנגלית – ומי שקורא את המילים שלו בעברית מבין למה.

ב-1973 חזר, ב-1976 הקים את תמוז והוציא את "סוף עונת התפוזים". השיר שפותח את האלבום, תשע דקות, צמח מתוך שיר קצר מ"שבלול": "מה שיותר עמוק יותר כחול". גם כשהלך לדרך שלו, הוא לקח איתו את מה שבנו יחד.

ולא באמת נפרדו. ב-1979 יצאו לסיבוב הופעות משותף, וב-1999 יצא "מוסקט", אלבום של איינשטיין שחנוך הלחין את כולו.

הבוקר שנשאר

אריק איינשטיין מת בנובמבר 2013, בן 74, בתל אביב שבה נולד וחי. להקת רוקפור הקליטה אלבום מחווה שלם ל"שבלול", וזקני צפת עשו ל"מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר" גרסת פאנק שהייתה מבהילה את מפיקי 1970.

ובכל בוקר, אי שם, מישהו קם, שומע את השיר הזה ברדיו, ולרגע אחד ממש לא יודע מה לעשות עם עצמו.