"הבלוץ" – פרק שני
האתגר הגדול הוא יום ה"עי"ן" שעת ה"שי"ן" או, בתרגום לימינו – יום ה"אנטר" שעת ה"דיל".
ה enter – אותו כפתור פעוט ותמים למראה אך מרושע וערום כגרוע שבשועלים. עולם ומלואו בלחיצת כפתור… כל מטרת השיווק הנכלולי ברשת הוא הכפתור הזה – לחצת אנטר = נגעת-נסעת. אם רק אצליח להסיח את דעתה ואפרת תישאר לבד, עם כמות מתאימה של חנופה והתרפסות היא עשויה ללחוץ אנטר ולהזמין כרטיסים.
אפרת שונאת לטוס. החלום הגדול שלה הוא לקפוץ בזמן שמישהו מסובב את כדור הארץ מתחתיה עד ליעד. הבעיה היחידה היא שאני לא מצליח לקפוץ עם המזוודות ולכן אנחנו טסים.
לא אוהבת לטוס זה כן. אבל לחפש טיסות, אוהו זו כבר אופרה אחרת.
אפרת מתה על זה. טיסות, מלונות, השכרת רכב, שעות פתיחה של המקווה בהאנוי, הכל הולך. אות "יקירת בוקינג תרפפ"ו" מעטר את הדסקטופ שלה.
וכך, ערב אחד, אחרי ששטפתי רצפה, עשיתי פנלים ותיתקתי את הנוער, הזמנתי מג'ירף כדי להסיח את דעתה, ובעוד דעתה מוסחת בצרור אטריות שמנוניות, השארתי, ככה בנון-שלאנט, את הלפטופ עם דף מנוע חיפוש טיסות פתוח.
הפתיון הושלך.
היא קלטה את התרגיל. ברור.
"נו, מה אתה רוצה?" שאלה, "אין לי כח אליך עכשיו".
"חשבתי…" אמרתי.
"אל!" אמרה.
אבל הדסקטופ עם סקאיסקנר עשה את שלו. מבטה הצטעף והערפל. מאותו רגע היא לא שמעה דבר – גל משכה בשיער לשחר , שדרך על ינאי שצעק על גל שהפליקה לכלב שנשך לחתול עד שבא אבא ודזבין את כולם למיטות ולא להפריעה אמא עובדת עכשיו. אמא ב zone – טיסות מבחריין צולבו עם נסיעות מונית דרך זגרב עם חניית ביניים בסיביר ותדלוק בסן פרנסיסקו. יש טיסה לציריך דרך רומא עוד שעה. לא היה דיל שחמק מעיני החפרפרת שלה.
אזהרת ספוילר: בסוף מצאנו את אזרבייג'ן איירליינס. כן. כמו שזה נשמע. כמו החברה של האמירויות רק בלי המטוסים החדשים, האוכל, השרות והנוחות. איך נגיד? תמורה מלאה למחיר זול. כל שקל שחסכנו חזר אלינו בחיבוק חומל ובחיוך של שמחה לאיד.
עוד נגיע לזה אבל אם לא תצלחו את האתגר ותפסיקו לקרוא עכשיו קחו רק זאת: אל. אל תעשו זה. לכו ברגל. תחתרו בקאנו. תרכבו על גמל, תטוסו אל על. הכל, רק לא חברת התעופה האוזבקו-קזחית!
בפרק הבא – הפתעה ושינוי חד בעלילה…
שתפו, הגיבו, וכל מה שבא לכם…