מודעה ראשונה – איפה? איפה לתלות?
לכאורה, התשובה ברורה – מודעות העמוד, כשמן כן הן – תלויות על עמוד ועל לוחות המודעות השכונתיים. ואכן שם היה מקומן, אלא שמאחורי המודעה התמימה לכאורה עומד סבך של החלטות אסטרטגיות סבוכות ומורכבות שלעומתן סוגיות כבדות משקל באמת, כמו "איפה המשקפיים שלי לעזאזל", נראות פחותות ערך.
על פניו – מטרת המודעה היא להשיג נראות מקסימלית. כמה שיותר מודעות בכמה שיותר מקומות. הו, התמימות… רק נאיביים שזה עתה באו מהקיבוץ יחשבו שמודעה אחת בכניסה לחדרוכל תעשה את העבודה.
לא-לא! צריך לחשוב, לתכנן להבין ואז לפעול.
להלן מיפוי חלקי של הבעיות, הצרות המוקשים והמעקשים בדרכו של מדביק המודעות.
"הפקח" – אחרי שסיימה העירייה לטפל בבעיית החנייה, למגר את הקקה של הכלבים על המדרכות, ליישר את המדרכות נמצא האשם הגדול בבעיית הרעש הויזואלי הבלתי נסבל ברחובותיה – המודעה על העמוד. והפקחים, רבי תושייה, ערמומיים וערלים היו מתקשרים למפרסמי המודעות והקנס לא היה מאחר להגיע.
"כרישי הלוחות" – אלה הבאים באישון ליל, אותם רכובי קטנוע שדלי דבק לבן לו מאחוריו וצרור מודעות גלול לידו. ההם שעוצרים שחריקה ליד לוח המודעות ובאיבחת מברשת מכסים את הלוח וכל-אשר-בו, כולל מודעת ה"דרושה שותפה לא מעשנת ולא מגלחת רגליים בסלון" שתלית כרגע. ועוד מצמוץ קטן ו"קונצרט חגיגי של שרית חדד המארחת את טיקפקס במחווה לסמי בורקס" באותיות כתומות על רקע שחור זוהר יהפכו את ה-אפס-נקודה-ארבע-ש"ח-לעותק שלך – להיסטוריה.
"קהל היעד" – אתה זקוק נואשות לדירה, לחדר, לפינה. והנה על העמוד – דרוש שותף שני נקי ולא מעשן לדירת 4 חדרים בנווה צדק עם שתי סטודנטיות למחול – ומייד אתה עושה שלושה דברים – מועך את הסיגריה המגעילה בעקב הנעל, הופך את החולצה, ו… תולש את המודעה כולה מהעמוד. זה עולם קשוח בייבי. סורוויוור אוף דה פיטסט.
וזה עוד בלי לדבר על הבלאי הטבעי, חולשת הסלוטייפ, בוגדנות הנעצים, הגשם, השמש, הצדיקים שכן-אוספים-את-הקקי-אבל-נתקעו-בלי-שקית…
ואתה – שהשקעת שעות ארוכות בניסוח ("שוטף חדרי מדרגות באחריות"), צילמת, גזרת עם מספריים את התלישים, גילית שלא גזרת נכון, צילמת עוד פעם, תלית עם סלוטייפ (שני סיבובים מסביב לעמוד!) – יושב בסלון, כוסס גם ציפוניים ולא מבין למה לא מתקשר אף עורך דין לעזור לך בניסוח חוזה השכר-דירה שלך…